שביל ג׳יסר - חינוך בונה קהילה
שיחה עם מלכי חכים מנחת תהליך למידה מבוססת מקום וקהילה בג׳יסר אלזרקא
תדמיינו לעצמכם שביל שעובר ביישוב שלכם,
שביל שעדיין אינו קיים,
השביל הזה נוצר באהבה על ידי הקהילה,
השביל הזה הובל על ידי ילדי בית ספר ביישוב
בתהליך למידה אותנטי ביותר על היישוב שלהם.
כשעוברים בשביל זה, אנו לומדים על חוזקות היישוב,
על הפוטנציאל הגלום בו, על האנשים ,
על הסיפורים המרתקים של המקום.
שביל זה יוצר נראות ושינוי והנו מקור לגאווה וייחודיות מקומית.
מאין עלה הצורך בלמידה מבוססת מקום בחטיבת הביניים
ג'סר אלזרקא?
בשנת תשע"ג בשנת הליווי הראשונה שלי לבית הספר עסקנו בפרוייקט שורשים , חקר הסטורי של המשפחות ביישוב, יצרנו עצי משפחות , וחקרנו מוטיבים ייחודיים של התפתחות היישוב לאורך הדורות. גילינו התלהבות גדולה של התלמידים בפרוייקט , אשר התבטא לאורך התהליך וביום שיא שהתלמידים הציגו בו את תוצריהם. בתוך התהליך גילנו את העוצמה והכוח של הקהילה הזו.
בשנת תשע"ד המשכנו את התהליך עם הדגש על פדגוגיה מבוססת מקום.באשר הקהילה היא במרכז כדי ליצור שינוי חינוכי- קהילתי . הגדרנו מטרות במעגלים הבאים:
הנהלה - יצירת תשתית תמיכה מבחינה רעיונית וארגונית יצירת שיתופי פעולה פנימיים וחיצוניים.
המורים - מטרה ראשונה היתה התפתחות המורה כדמות רב מימדית שמלווה את התלמידים בתהליך רחב ומשנה חיים מבחינה לימודית, חברתית, רגשית, סביבתית, ואף כלכלית. מטרה נוספת היתה יצירת חדר מורים מעורב , אכפתי, אחראי , מאפשר תמיכה הדדית ועבודת צוות תוך חיבור העשייה הבית ספרית לקהילה הסובבת את בית הספר, הבנת הנרטיב היישובי ושילובו בתהליך הלמידה היומיומי בכיתה והגברת מידת ההזדהות של המורים/מחנכים עם הנרטיב היישובי.
התלמידים-יצירת רלוונטיות בתהליכי הלמידה שתעודד את התלמידים להיות מעורבים ובעלי מוטיבציה , ויצירת מעורבות חברתית וקהילתית מחוץ לבית הספר . הגברת תחושת השייכות והאחריות של התלמידים כלפי עצמם, עתידם וסביבתם. יצירת ידע חדש בהסתמך על הידע הקיים של התלמידים.
כיצד תוכננו המהלכים?
תהליך הפעולה הנו על פי השלבים על-בתוך-למען המקום .
בשלב התחלתי היה צורך בהכרות ומודעות של המורים וההנהלה על הפדגוגיה עצמה לפני התחלתה בכיתות. בשלבהתכנון :יצרנו מסגרת פיתוח מקצועי וליווי למורים , בהם למדנו את שלבי הפדגוגיה ותכננו את מהלכי הפעולה. כמו כן, הקמנו וועדת היגוי שמורכבת מנציגי מורים, מנהל, וועד הורים, אנשי קהילה ונציגי מועצה. במסגרת זו תכננו את אבני היסוד הבאים של התהליך.
השאלה הפורייה שמניעה את התהליך:
כיצד הסביבה המקומית תהווה מקור גאווה יישובית, לתלמידים בפרט ותושבי היישוב בכלל?
מהות התהליך : יזמות ליצירת שיפור בדימוי שיש ליישוב בעיני המתבוננים עליו מבחוץ ובעיני תושבי היישוב עצמם. תהליך זה כולל מהלכים של חשיבה, תכנון ופעולה על אספקטים שונים ביישוב, שמהווים איזורי חוזק יישוביים ופוטנציאל למינוף .
השפעת התהליך: פיתוח מודל חינוכי ייחודי וחדשני, יישומו בבית הספר והפצתו בחברה הערבית , אשר יהווה פריצת דרך ויצור נראות והצלחה לבית הספר בפרט וליישוב ג'סר אלזרקא
השותפים: התהליך ביוזמה והובלת בית הספר , ובשיתוף פעולה עם הרשות המקומית. יצירת שיתופי פעולה עם גורמים רלוונטיים אשר מעוניינים לתרום לתהליך, קידומו והעצמתו.
התוצר משמעותי ורלוונטי לכלל היישוב : השביל כתוצר הנו פרי של תהליך חינוכי קהילתי של תלמידי חטיבת הביניים ויהווה משמעות משנה חיים ביישוב.
נראות והפצה : יצירת נראות והד ביישוב ומחוצה לו.
לאחר ההצלחה הגדולה של ההשקה והתהליך כולו, קמה וועדה שמורכבת מתלמידים,
מורים, וועד הורים, כדי ליצור המשכיות של התהליך ונקבעו המהלכים הבאים:
* יצירת תוכנית רב שנתית שתופעל בבית הספר על מנת להרחיב את השביל
יצירת סדירויות לתחזוקה של השביל בשיתוף עם המועצה
* יצירת קבוצה קהילתית רחבה של ידידי השביל שיקדמו התלמידים על ידי העלאת
מודעות תושבי היישוב לחשיבות השביל דרך פעילויות קהילתיות וביקורי בית.
* הפיכת השביל לשביל ירוק דרך תוכנית בית ספר ירוק שהתחילה בבית הספר והשביל
הפך להיות אחד היוזמות בתוך התוכנית.
* תלמידים עורכים סיורים לקבוצות מבקרים ותיירים ביישוב וגם לתושבי היישוב
ותלמידי בתי ספר אחרים.
הפרויקט התחיל בבית הספר אבל האדוות שלו המשיכו להשפיע על היישוב. לדוגמא-במקום החליטו להרים יוזמה של גסטהאוס קהילתי על מנת למשוך תיירים מהארץ ומחו״ל
