7 דברים חשובים שלמדתי השנה
שושי קייזר, מנהלת בה״ס משגב, ת״א
אני מאמינה שחשוב לפתוח את הדלת לרווחה לפני שהיא נסגרת. כך הפכתי למנהלת בית הספר. פשוט, השבתי להצעה "כן תודה יהיה מעניין, למה לא ?"
אני בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת בר אילן בחינוך מיוחד וקרימינולוגיה ובעלת תואר שני מאוניברסיטת תל אביב בהתנהגות ארגונית. עד להצעה זו עבדתי במסגרות שונות של החינוך המיוחד. החל מחינוך כיתות ח"מ ומורת שילוב, דרך תפקידי הדרכה שונים ועד לשנה בה ניהלתי בית ספר לחינוך מיוחד לאוכלוסייה של תלמידים בעלי פיגור קל עד בינוני. בית ספר "ישגב" הינו בית ספר יסודי מדעי טכנולוגי. בית הספר מונה 483 תלמידים, מתוכם שתי כיתות חינוך מיוחד לתלמידים בעלי לקות תקשורתית A.S.D. בית הספר משלב בכיתות כולן, תלמידים בעלי צרכים מיוחדים חלקם בעלי לקות תקשורתית בתפקוד גבוה, אחרים בעלי לקויות מוטוריות ואחדים בעלי קשיים רגשיים. בשנתיים האחרונות אנו מובילים בבית הספר למידה מבוססת פרויקטים אשר מבססת את הייחודיות המדעית של בית הספר.
7 דברים חשובים שלמדתי השנה:
"קונפליקטים בין מורים - חשוב וצריך להתערב"
עד השנה נמנעתי מלהתערב בקונפליקטים בין אנשי הצוות, הנחתי שהם אנשים מבוגרים וצריכים להתמודד עם הקונפליקטים בעצמם. השנה הבנתי שיש מקום ויותר מכך ההתערבות שלי בקונפליקטים משמעותית וחשובה. אני צריכה להיות שם, עבורם' ממקום קשוב ופתוח ולסייע להם בפתרון, באסרטיביות ועם שלווה.
"משוב חיובי כדרך חיים"
אף איש צוות לא צריך לחוש כ"מובן מאליו". צריך לתת פידבק לאנשים כל הזמן, על בסיס קבוע. בלימודיי במסגרת תכנית 'מפרש' היה לי תרגיל בשם "מילה טובה" וזה חידד אצלי את הצורך במתן פידבק חיובי תדיר לאנשי הצוות וגם לילדים.
"התלהבות היא מנוע חזק בהובלת תהליכים של חדשנות פדגוגית"
אם את מגיעה עם התלהבות גדולה זה מדבק. בחוויה שלי, יש לכל אנשי הצוות רצון להתחדש ולהציג את החדשנות. מספיק שיש קבוצה לא גדלה שהולכת אחרייך זה מדבק! באותה נשימה יש את ה'חוששים'. החשש הוא מאיבוד עוגנים, ממה שאני יודעת לעשות הכי טוב. חדשנות מייצרת מצב כאוטי- ויש אנשים שקשה להם להיות בשלב הזה.אני באופן אישי חיה טוב עם עמימות ואי ודאות.
"צריך מישהו מתוך הצוות שיקח אחריות על תהליכים, כדי שהם יהיו ברי קיימא"
השנה התחלנו תהליך של השטחת הארגון ע"י יצירת צוות רכזות מנטוריות, ע"מ שנוכל להוביל תהליכי הדרכה והקשבה לצוות. זה תהליך מורכב ויש משמעות גדולה לבחירת האנשים המובילים. התובנה שלי היא שצריך מישהו בתוך הצוות הזה שייקח אחריות גדולה יותר. הובלת פדגוגיה ע"י אנשים בצוות היא בעלת חשיבות גדולה. מנהל או מדריך לא יכולים להחזיק את זה לבד. יש רצון שתהליכים יהיו בהוויה הבית ספרית וזה תהליך ממושך
"לא לוותר על ה"חשוב" לטובת ה"דחוף"
אני יודעת לתכנן נכון את השנה על ה'אבנים הגדולות' שלה, טקסים, אירועים, ערבי תוצרים. בהסתכלות לאחור הצלחנו לתכנן את הזמן נכון, הכנו לוח שנתי לכל ילד ובו האירועים על פני השנה. יחד עם זאת לעיתים יש לי תחושה שהצוות ואני 'נשאבים' לתוך ה'דחוף' בשל לחץ. ה'דחוף' עולה על ה'חשוב'. לדוגמא, הזזנו את יום ההורים, כי חשבנו שיש לנו צורך גדול יותר בהכנה ושזה יהיה נכון יותר. יחד עם זאת התובנה שלי היא שצריך להחזיק את "החשוב" באופן נחרץ יותר ולא ללכת ל'דחוף', לא לבזבז את הניהול לטובת ה'דחוף'.
"לייצר שקט כדי לא להיות מנוהלת ע"י הרעשים"
אני שואלת איך מנהלת 'מנקה' רעשים שיכולים לנהל אותה? איך לייצר שקט כדי לא להיות מנוהלת ע"י הרעשים. דוגמא לכך היא השטחת הארגון, האמונה שחלק גדול מהחזקת המשימות ייעשה ברמת צוות רכזות-מנטוריות ולא ברמה האישית. יחד עם זאת אני מבינה שאני צריכה ליצור לרכזות-מנטוריות מסגרת טובה יותר של זמן תפקיד על מנת לאפשר זאת.
לחפש את הניצוץ בעיניים של הצוות כדי לדעת שאני בכיוון הנכון"
הניצוץ בעיניים של האנשים סביב עשייה משמעותית הוא סוג של דלק. אני שומעת ורואה את ההתלהבות של אנשי הצוות והמורים וזה אומר שאני בכיוון הנכון , נותן לי את הכוח להמשיך בתפקיד. דבר נוסף שנתן לי השנה כוח הוא הליווי של המכון. הדרכה שכללה ייעוץ וליווי למובילות, השתלמות חדר מורים והנחייה אישית של צוותים. זה נתן תחושה בארגון של מערכת שזזה. שקורים דברים משמעותיים.