מסגרת הזמן 
מרבית צורות הרפלקציה נוגעות בבחינה בדיעבד של מעשים שכבר התרחשו. יחד עם זאת, הרפלקציה פותחת בפנינו אפשרויות חדשות למחשבה עתידית, ולמרות שהיא מסתמכת על ניסיון העבר, האוריינטציה שלה מופנית לעתיד.

 מסגרת התוכן 
רפלקציה הינה חיפוש אחר משמעות - ולאו דווקא חיפוש ה"אמת" כך שהתוכן של הרפלקציה הוא פונקציה של העדפה אישית, כשכל פרט מבצע חיפוש אישי אחר משמעות. חוויות אישיות, בעיות, רעיונות ואמונות יהוו, אם כן, את מוקד הרפלקציה.

 מסגרת התהליך 
כשאנו מביטים לעבר על מנת לקבל הנחיות להתייחסות עתידית, ניתן לומר שאנו מעורבים בתהליך של גילוי ופתרון בעיות. באמצעות רפלקציה אנו בעצם "מקשיבים לתהליכי המחשבה של עצמנו".

אפשר לסכם ולומר שמצד אחד אנו מניחים כי "היכולת לעשות רפלקציה עצמית לתהליכי מחשבה משחקת תפקיד מרכזי בפתרון בעיות והתפתחות אינטלקטואלית" ומצד שני, לכל אינדיבידואל פוטנציאל להפוך לאדם רפלקטיבי, באמצעות אימון מתאים, ובהתאם לכך ברורה המסקנה בדבר מיקומה של הרפלקסיה בסביבת הוראה.

דרך טובה להתחיל באימון חשיבה רפלקטיבית היא לשאול את עצמנו בסוף כל יום: רגע משמעותי שהיה לי היום, מה הפתיע אותי? מה השפיע עלי היום? את התשובות לכתוב ביומן מסע רפלקטיבי, ולקרוא בו אחת לתקופה. הקריאה בו יכולה לעזור לנו להתבונן על אירועי חיינו בעיניים חדשות.
 

מבוסס על חומרים מתוך:

רפלקציה בהוראה – ציר מרכזי בהתפתחות המורה, מכון מופ"ת. לפי זילברשטין ושותפים (1998) ומתוך "חלופות בהערכת הישגים – מט"ח